Caldas da Rainha

קלדש דה ריינה, שפירוש שמה הוא “המעיינות החמים של המלכה”, היא עיר קטנה ונעימה באזור החוף הכסוף של פורטוגל. היא התחילה בכלל מסיפור די פשוט: מים עם ריח גופרית.

לפי הסיפור המקומי, המלכה לאונור עברה באזור בסוף המאה ה 15 וראתה אנשים מתרחצים במים החמים והלא ממש ריחניים האלה. כשהסבירו לה שהמים עוזרים לדלקות, כאבים ומחלות, היא החליטה להקים כאן בית חולים תרמי. כך נולד אחד מבתי החולים התרמיים העתיקים בעולם, וסביבו צמחה העיירה כולה.

קלדש דה ריינה ידועה היום כעיר של אמנות וקרמיקה. היא אפילו הצטרפה בשנת 2019 לרשת הערים היצירתיות של אונסק״ו בתחום מלאכות היד והאמנות העממית, בעיקר בזכות מסורת הקרמיקה הארוכה שלה.

אחד המקומות היפים בעיר הוא Parque Dom Carlos I, גן גדול, ירוק וקצת ישן במובן הכי טוב של המילה. עצים ענקיים, אגם קטן, ציפורים, שבילים שקטים, וממש לידו אזור המרחצאות ובית החולים ההיסטורי של המלכה. אפשר לגמרי לדמיין כאן את קלדש של פעם, כעיירת מרפא שאליה הגיעו אנשים בשביל מים, מנוחה וקצת תקווה.

משם המשכתי אל Praia da Foz do Arelho, שנמצאת בערך 20 דקות נסיעה מקלדש. זה אחד המקומות היפים באזור, כי כאן לגונת אובידוש פוגשת את האוקיינוס האטלנטי. מצד אחד מים רגועים של לגונה, ומצד שני ים פתוח, רוחות, חול ומצוקים.

לקחתי אובר מהעיירה, ואז הלכתי בערך 20 עד 30 דקות ברגל בין בתים, דרכים לא סלולות ועז אחת שהחליטה לקפוץ לי למסלול. זו הייתה אחת הפעמים הראשונות בטיול שהרגשתי קצת לא בטוחה. הייתי עדיין מטיילת מתחילה, הלכתי לבד, הדרך הייתה מבודדת, ובשלב מסוים הכביש הרגיש לי קצת יותר מדי “אמצע שום מקום”.

אבל הגעתי.

וכשהגעתי לתצפית, הבנתי למה היה שווה להתאמץ.

הנוף אל האוקיינוס, הלגונה והחיבור ביניהם היה פשוט מדהים. לא צריך להוסיף יותר מדי דרמה. לפעמים מקום יפה הוא פשוט מקום יפה, וזה מספיק.

קלדש דה ריינה הייתה בשבילי שילוב נעים של עיר אמנים, היסטוריה רפואית, גן ישן, קרמיקה, ומפגש ראשון עם התחושה הזו של ללכת לבד למקום שלא לגמרי ברור איך מגיעים אליו, ולגלות בסוף שהוא היה שווה את הדרך.