מרחק הליכה : 24 ק״מ טיפוס מצטבר: 1825 מטרים !!!!!!! ירידה: 1491 מטרים!!! ללכת על הרכס ועל קו פרשת המים הכפר ויצ׳נאשי יצאתי מהכפר וינצ׳נאשי המונה 30 איש בסה״כ, הכפר ויצ׳נאשי הוא חלק מקהילת הכפר Kala. מדובר בכמה בתי אבן הבנויים במדרון על גדות הנהר אנגורי (אחד החשובים בגיאורגיה). הכפר בכלל לא מופיע על המפות- וזו הסיבה שבחרתי לישון בו. לפני שיצאתי אכלתי כמובן ים של פחמימות… לחם שנאפה על ידי אם הבית, חצ׳פורי, תפוחי אדמה ודבש ביתי מעבר ההרים לאטפרי Latpari Pass מעבר לטפארי נמצא בג

הייתי שמחה לכתוב באיזה כפר אני אבל אין לו שם הגסטהאוס נמצא מערבית לkhe. מרחק הליכה: 19.5 ק״מ טיפוס מצטבר: 1438 מ׳ ירידה: 1056 מ׳ עזבתי הבוקר את הכפר אדישי לכיוון הנהר הידוע בעוצמתו בחודשי הקיץ- אדישיצקאלי, מעל הנהר אפשר לראות את קרחון אדישי העצום! זה מראה פשוט עוצר נשימה. בכדי לחצות את הנהר בביטחה הולכים בערך שעה וקצת לכיוון הקרחון, כדי שמפלס המים יהיה נמוך יחסית ועוצמת הזרימה עוד סבירה. ככל שמתרחקים מהקרחון נוספים עוד ערוצי נחל המזינים את הנהר ועוצמת הזרימה חזקה יותר. על גדו

מרחק: 18 ק״מ טיפוס מצטבר: 1200 מ׳ ירידה מצטברת: 969 מ׳ כשהטבע הולך איתך יד ביד… התחלתי את הבוקר עם גשם… טוב, לא גשם… מבול. זה נורמלי לחלוטין לאזור הזה שביולי יורדים גשמים. מזג האויר כאן הפכפך. ידעתי שאני צריכה לעלות היום גבוה לכיוון הר טטנולדי, הראות היתה זוועה (אולי 10 מטרים קדימה) ופשוט התחלתי לחשוב שאולי אלך את המסלול הקלאסי ללא התוספות והשינויים שעשיתי. הגשם לא פסק אך הרצון להגיע גבוה ולטפס היו חזקים והחלטתי שהטבע יהיה איתי. למרות שלא ראיתי יותר מדי… החלטתי שאקח את הצ׳אנס

יומן מסע - יום 2 סוונטי, גיאורגיה תחנת הרכבל העליונה - הכפר צבירמי (Tsvirmi) 10 ק״מ אני ממשיכה את הטרק שלי בדרך קצת אחרת. רוב המטיילים שעושים את הטרק ממסטיה עד אושגולי מסיימים את היום הראשון בכפר זאבשי (Zhabeshi), אבל החלטתי לבחור בדרך קצת פחות שגרתית ולהמשיך עד צבירמי שהוא כפר קטן ושקט יותר, שכמעט לא פוגשים בו מטיילים. לפעמים דווקא כשסוטים קצת מהדרך של כולם, מגלים את המקומות הכי מיוחדים. הדרך של השביל הייתה מלאה בשטיחים ענקיים של פרחים מכל צבע שאפשר לדמיין. ובכל פעם שהרמתי א

22 ק”מ 1,593 מ’ טיפוס מצטבר 1,768 מ’ ירידה מצטברת מסלול טיפוס מאתגר שהפך לאקסטרים. התחלתי את המסע היום מאזור מאזרי, כפר קטנטן ומיוחד, כמו כל הכפרים באזור, שנותנים תחושה שחזרנו כמעט אלף שנים אחורה בזמן. לפני שאני יוצאת לכל טרק, אני תמיד חוקרת קצת על המקום. מבחינתי, ברגע שמכירים את ההיסטוריה, הנוף מקבל משמעות אחרת. גיליתי שגולי פס (הפסגה של השביל) לא היה רק מעבר הרים יפה, במשך מאות שנים עברו כאן אנשים כדי לבקר משפחה, להגיע לשווקים, להעביר מלח, גבינות ותבואה. עד לרגע שרגליי הג

מרחק: 26 ק״מ טיפוס מצטבר: 830 מ׳ אופי המסלול: מצוקים פראיים, מפרצים, סלעים נדירים, רוח, ים וסיום מרגש במיוחד. היום הלכתי את אחד המקטעים הכי עוצמתיים במסע שלי. מהנמל של Porthleven ועד הקצה הדרומי ביותר של בריטניה, Lizard Point. ככל שהתרחקתי מ Porthleven, הנוף נפתח. המצוקים נהיו פראיים יותר, הרוח התחזקה, והדרך הרגישה פחות כמו שביל ויותר כמו מסע. אחד המקומות הראשונים שתפסו אותי היה Loe Bar, רצועת אבנים ארוכה שמפרידה בין הים לאגם מים מתוקים. מקום כל כך מוזר ויפה. מצד אחד ים רועש

מרחק: 18 ק״מ אופי המסלול: מפרצים, שדות חקלאיים, צוקים, היסטוריה ונמל אחד דרמטי במיוחד המקטע היום היה אחד היפים. נפרדתי בבוקר מ Marazion ופניתי אל השדות החקלאיים, עד שהתחברתי שוב לשביל החוף. אחרי המקטע העירוני של אתמול, זה היה בדיוק מה שהייתי צריכה. עברתי ליד אזור ביצות קטן ושקט, חוץ מצווחות השחפים שמלווים אותי בכל המסע הזה, ואז ככל שהתקדמתי התחילו להופיע המפרצים. והפעם כל מפרץ נראה אחרת. חלקם עם חול, חלקם סלעיים, חלקם פתוחים ורחבים, וחלקם קטנים ומוסתרים. כל מפרץ מגיע עם ירידה

מרחק: 11 ק״מ אופי המסלול: עירוני, קל, לאורך טיילת מטרה אמיתית: לתת לגוף לנשום לפני שהשביל חוזר להיות קשוח היום היה יום הליכה שונה. יותר עירוני, יותר רגוע, פחות צוקים ודרמות של ברכיים. ההליכה עברה על טיילת שמחברת בין Mousehole, העיר Penzance והכפר Marazion. אחרי כמה ימים בטבע הייתי קצת בהלם מכמות האנשים, אבל זה היה מקטע חשוב כדי להחזיר כוחות לגוף לקראת הימים הבאים. מחר יום מאתגר נוסף, ואני חוזרת לטבע. אני לא אדם של טיולים בעיר. ברחתי מלונדון כשנחתתי, וכך כנראה אעשה גם כשאחזור.

מרחק: 28 ק״מ טיפוס מצטבר: 912 מ׳ שעת יציאה: 8:00 שעת הגעה: בערך 18:00 מצב הגוף: מזל שלאצבעות בידיים שלי יש עוד כוח אחד המסלולים המאתגרים שעשיתי, אבל גם מהיפים ביותר. עזבתי את Sennen בשמונה בבוקר, אחרי ארוחת בוקר אנגלית מסורתית, כי אם כבר לצעוד 28 ק״מ עם כמעט 1,000 מטר טיפוס, אז לפחות להתחיל עם שעועית בבטן. נקודת הציון הראשונה הייתה Land’s End, הנקודה המערבית ביותר באנגליה היבשתית. בעונה המקום תיירותי מאוד, אבל זו עדיין לא הייתה העונה, אז הכול היה שלי. האזור הזה היה ידוע במשך

מרחק: 16 ק״מ טיפוס מצטבר: 430 מ׳ אופי המסלול: צוקים, מכרות עתיקים, נחלים קטנים, רוחות, חוף ודיונות אחרי כמה לילות בכפרים שנמצאים על צוקים, הגיע הזמן לעצור בכפר ששוכן ממש על החוף. יצאתי מ Pendeen מוקדם, כדי להימנע כמה שאפשר מהרוחות החזקות שמתחילות כאן בדרך כלל סביב 11:00. כבר ביציאה מהכפר, כשחוברים לשביל, עוברים בין שרידים של מכרות ומבנים עתיקים של כריית נחושת ובדיל. רק כשעוברים ליד כל החורבות האלה מבינים כמה התעשייה הזו הייתה עצומה כאן. קילומטרים של מבנים הרוסים, ארובות, קירו

מרחק: 14 ק״מ טיפוס מצטבר: 476 מ׳ ירידה מצטברת: 523 מ׳ מצב הברכיים: לברכיים שלום. בערך. מאגדת בת הים של Zennor ועד מכרות הנחושת והבדיל של Pendeen. היום זכיתי לשמיים בהירים. אין זכר לעננות של אתמול, וכשהשמיים בהירים בשביל החוף, צבע המים הופך לכחול ירוק עמוק כזה שאי אפשר להפסיק להסתכל עליו. הרוחות, כרגיל, היו חזקות. אבל נראה שזה פשוט מזג האוויר כאן. הרוח היא לא אירוע, היא חלק מהנוף. עזבתי את הבקתה ב Zennor בשעה 8:30 ומיד התחלתי בירידות ובעליות הידועות של השביל. אין כמעט מישור. ר

Hayle to St Ives to Zennor מרחק: 23 ק״מ טיפוס מצטבר: 796 מ׳ שעת יציאה: 8:00 שעת סיום: 16:10 מזג אוויר: גשם ורוחות חזקות מאוד רמת קושי: בינונית עד קשה, בעיקר מ St Ives ל Zennor התעוררתי בהתרגשות שיא בבקתה, שלדעתי הייתה רדופת רוחות רפאים, אבל ישנתי איתן טוב. בארוחת הבוקר האנגלית, כולל שעועית על הבוקר שזה הכי טעים שיש, פגשתי את הלן. אישה בת 61 שהולכת את השביל בכיוון ההפוך. היא סיפרה לי שנמאס לה ממירוץ החיים, אז היא החליטה לצאת לשבילים עם הלפטופ שלה ולעבוד תוך כדי הליכה. מלכה. יצ

יש ערים יפות בפורטוגל. ויש ערים שמספרות סיפור, בלמונטה היא אחת מהן. העיר הקטנה הזו, השוכנת למרגלות הרי סרה דה אשטרלה, הפכה לאחד המקומות המרתקים ביותר בפורטוגל עבור מי שמתעניין בהיסטוריה, ביהדות, בעידן התגליות ובסיפורים אנושיים של הישרדות. בשנת 1506 מי שהצליחו להימלט מפרעות האלימות כנגד היהודים, נימלטו לאזור הזה- למרגלות ההרים, היכן שאיש לא ימצא אותם. היהודים האנוסים נסו על נפשם, ברגל מליסבון ועד לאזור ההרים הטבעי. בבלמונטה קיבלו אותם באהבה ואף שמרו עליהם. הקהילה בבלמונטה חמה

נפרדתי מהכפר מנטייגש בצער, אבל לא לפני שקניתי חמאה מקומית וגבינת סרה דה אשטרלה (אמא לא פתחתי אני מחכה לך). המסלול ״בור הגיהנום״ - עושה חשק! השביל מתחיל מיד בעליה, שביל צר וחד, עם אחיזות בידיים ורגליים על אבני גרניט מחודדות. זו אחת העליות הכי טכניות באזור, ודורשת ריכוז, שימוש במוח ללא הפסקה ומודעות לגוף . מי שאוהב טיפוס טכני- זה המקום בשבילכם! המסלול ממשיך אל רמת ההר, נוף פתוח של עמק ה-zezera, עם עצי אורן וערמונים וכניסה לתוך היער בשבילים מפותלים ולחים, ממש כמו באגדות. השם הד

רוטה דש פאייאש (Rota das Faias) איך שאני אוהבת פורטוגזיתתת!!! ״שביל עצי האשור״ - PR 13 הגרסה המורחבת השביל עובר בתוך יער של עצי אשור אירופיים (Faia), שמשנים עכשיו את צבעם מירוק לכתום ואדום. זו אחת התקופות הנדירות שבהן השביל נראה אדום. שטיח אדום אבל לא בסטייל של האוסקר, אמיתי יותר, וטוב יותר. אבל לפני האשורים…החלטתי לעשות מסלול מורחב משלי מלבד המסלול המעגלי המוכר. לאחר עלייה נחמדה, בנוף מושלם יושבת כנסייה- Capela de São Lourenço כנסייה קטנה ועתיקה מהמאה ה-17, שנבנתה מחדש על חו

אזור: Serra da Estrela, פורטוגל סוג חוויה: כפר עתיק, מסלול טבע, מפלים, נהר, היסטוריה מקומית מתאים ל: יום גשום, חובבי טבע, כפרים עתיקים ושקט מוחלט הכפר העתיק לוריגה- בחזרה כמעט אלפיים שנה לאחור. כל הדרך ירד גשם.גשם כזה שהעננות יורדת בין העצים, הכול מתכסה ערפל, וקשה לראות את הנוף המהפנט שאפשר לראות כאן כשהשמיים בהירים. או שזה נראה כמו אגדה.או כמו סרט אימה. כל אחת ומה שעושה לה את זה 😆 אבל בלוריגה, הבנתי מהר מאוד, מים הם לא הפרעה למסלול.מים הם ברכה. מים הם שפע. הכפר יושב בלב עמק

מסלול בלב שמורת סרה דה אשטרלה, פורטוגל אורך המסלול: כ־15 ק״מ אזור: Serra da Estrela, פורטוגל נקודת התחלה וסיום: Covão d’Ametade נקודת שיא: פסגת Torre, הנקודה הגבוהה ביותר בפורטוגל רמת קושי: בינונית־קשה, בעיקר בגלל העלייה לפסגה טיפוס משמעותי: כ־670 מ׳ ב־5 ק״מ הראשונים אחחחח פורטוגל. לא יימאס לי ממנה בחיים. היום יצאתי למסלול מעגלי בלב שמורת סרה דה אשטרלה, רכס ההרים הגבוה ביותר בפורטוגל. זהו אחד המקומות שבהם מרגישים ממש את הזמן הגיאולוגי מתחת לרגליים. ההרים כאן נוצרו לפני עשרות

לאגוש הייתה מרכז ימי מהמאה ה־15, מקום מגוריו של הנסיך אנריקה הספן (וזו הסיבה שאני פה!), שחולל את עידן התגליות הפורטוגלי. אנריקה שהקים את בית הספר לניווט בסאגרש (סמוך ללאגוש), ואיגד סביבו מדענים, גיאוגרפים, קברניטים וימאים כדי לתכנן מסעות חוצי עולם. מפה הפליגו סירות אל חופי אפריקה, אסיה ודרום אמריקה, והביאו עושר רב לפורטוגל. לצערנו, לאגוש הייתה גם אחת הנקודות הראשונות בהן החל הסחר בעבדים השחורים מאפריקה, ושוק העבדים הישן בעיר הוא אתר היסטורי חשוב ועצוב. האזור משלב בין צוקים ד

יש מסלולים במדיירה שנחרטים בזיכרון בגלל פסגה גבוהה או נוף דרמטי, ויש מסלולים שנכנסים ללב בשקט. היום יצאתי למסלול Levada Nova to Levada do Moinho, באזור לומבדה של פונטה דו סול. זה לא היה היום הקשה ביותר שלי במדיירה, וגם לא המסלול המפורסם ביותר, אבל ככל שהתקדמתי הבנתי שיש בו משהו שמספר את הסיפור האמיתי של האי. המסלול עובר לאורך שתי לבאדות מקבילות, תעלות מים עתיקות שהובילו מים מהאזורים הגשומים של מדיירה אל השדות והכפרים בדרום האי. הלבאדה התחתונה, Levada do Moinho, היא הישנה יותר

סוף סוף מצאתי שביל שלא היו בו תיירים בכלל. מסלול מקסים, מעגלי, בערך 11 ק״מ, עם הליכה לאורך לבאדה, כפר קטן, ריחות של אקליפטוס ודפנה, ובסוף גם תצפית יפהפייה אל החוף המערבי של מדיירה. בחלק הראשון של המסלול הולכים לאורך Levada Nova da Calheta, בתוך יער שנפגע בשריפה הגדולה של אוגוסט 2024. השריפה במדיירה החלה באמצע אוגוסט והתפשטה לכמה אזורים באי. לפי נתוני Copernicus וגורמים מקומיים, נשרפו מעל 50,000 דונם של שטחי יער וצמחייה, מה שהפך אותה לאחת השריפות הקשות באי בשנים האחרונות. אבל