SWCP- Hayle to St Ives to Zennor

Hayle to St Ives to Zennor

מרחק: 23 ק״מ

טיפוס מצטבר: 796 מ׳

שעת יציאה: 8:00

שעת סיום: 16:10

מזג אוויר: גשם ורוחות חזקות מאוד

רמת קושי: בינונית עד קשה, בעיקר מ St Ives ל Zennor

התעוררתי בהתרגשות שיא בבקתה, שלדעתי הייתה רדופת רוחות רפאים, אבל ישנתי איתן טוב.

בארוחת הבוקר האנגלית, כולל שעועית על הבוקר שזה הכי טעים שיש, פגשתי את הלן. אישה בת 61 שהולכת את השביל בכיוון ההפוך. היא סיפרה לי שנמאס לה ממירוץ החיים, אז היא החליטה לצאת לשבילים עם הלפטופ שלה ולעבוד תוך כדי הליכה.

מלכה.

יצאתי לשביל בשמונה בבוקר והתחלתי ללכת לכיוון St Ives. החלק הראשון של היום היה נוח יחסית. השביל מאוד מוקפד, מסודר, ובחלקו אפילו סלול, שזה פחות הסגנון שלי, אבל הבתים האנגליים, הגינות הקטנות והאווירה של קורנוול הצליחו להעביר לי בכיף את עשרת הקילומטרים הראשונים.

St Ives היא אחת העיירות היפות שראיתי באנגליה. בעבר היא הייתה כפר דייגים קטן, ובהמשך הפכה למוקד אמנות בינלאומי. האור המיוחד באזור משך לכאן ציירים, פסלים ויוצרים, והיום יש בה גלריות, סמטאות יפות, חופים קטנים והמון קסם. גם מוזיאון Tate St Ives נמצא כאן, וזה כבר אומר משהו על המקום.

כל האזור סביב St Ives מלא גם בשרידים של מכרות בדיל ומבנים עתיקים על הצוקים. קורנוול הייתה במשך מאות שנים מרכז חשוב לכריית בדיל ונחושת, והנוף הזה של ים, צוקים ומבני אבן נטושים מספר היסטוריה שלמה של עבודה קשה, קהילות כורים וחיים בקצה האוקיינוס.

אבל עם כל היופי של St Ives, רציתי להגיע לשביל הטבעי, החשוף והשקט.

אז אחרי קפה ומנוחה קצרה המשכתי לכיוון Zennor.

וברגע שעוזבים את העיירה הציורית, זה מרגיש כאילו מחליפים דיסקט. בשנייה אחת הייתי שוב בתוך טבע פראי.

הקטע מ St Ives ל Zennor הוא כבר סיפור אחר לגמרי. מסלול סלעי, חשוף, מאתגר, עם מפרצים כחולים ירוקים מהפנטים ורוחות שלא בדיוק באו ללטף.

אבל הטריק האמיתי של היום הוא זה:

כל מפרץ אומר ירידה.

ואז עלייה.

ואז עוד מפרץ.

ואז עוד ירידה ועלייה.

וככה שוב ושוב, בערך 13 ק״מ, עד שהרגליים מבינות שקורנוול אמנם נראית רומנטית, אבל יש לה חוש הומור קשוח.

הגעתי ל Zennor, כפר קטן ומיוחד שמוכר בין היתר בזכות האגדה על בת הים של זנור. לפי הסיפור המקומי, בת ים נהגה להגיע לכנסייה בכפר, התאהבה באחד הצעירים, והוא נעלם איתה אל הים. בכנסיית St Senara יש עד היום גילוף מפורסם של בת הים.

גם בבת ים שלנו בטוחים שיש כזו, אז אני לא שופטת.

זה היה יום גשום, רוחני, פיזי, קצת מכושף, עם רוחות חזקות, רוחות רפאים, בת ים אחת, אישה אחת עם לפטופ ומסע חיים, והרבה מאוד מפרצים שדרשו ממני לרדת ולעלות כאילו אין מחר.

סיימתי ב 16:10.

עייפה, רטובה, ומאושרת.