מרחק: 26 ק״מ טיפוס מצטבר: 830 מ׳ אופי המסלול: מצוקים פראיים, מפרצים, סלעים נדירים, רוח, ים וסיום מרגש במיוחד. היום הלכתי את אחד המקטעים הכי עוצמתיים במסע שלי. מהנמל של Porthleven ועד הקצה הדרומי ביותר של בריטניה, Lizard Point. ככל שהתרחקתי מ Porthleven, הנוף נפתח. המצוקים נהיו פראיים יותר, הרוח התחזקה, והדרך הרגישה פחות כמו שביל ויותר כמו מסע. אחד המקומות הראשונים שתפסו אותי היה Loe Bar, רצועת אבנים ארוכה שמפרידה בין הים לאגם מים מתוקים. מקום כל כך מוזר ויפה. מצד אחד ים רועש

מרחק: 18 ק״מ אופי המסלול: מפרצים, שדות חקלאיים, צוקים, היסטוריה ונמל אחד דרמטי במיוחד המקטע היום היה אחד היפים. נפרדתי בבוקר מ Marazion ופניתי אל השדות החקלאיים, עד שהתחברתי שוב לשביל החוף. אחרי המקטע העירוני של אתמול, זה היה בדיוק מה שהייתי צריכה. עברתי ליד אזור ביצות קטן ושקט, חוץ מצווחות השחפים שמלווים אותי בכל המסע הזה, ואז ככל שהתקדמתי התחילו להופיע המפרצים. והפעם כל מפרץ נראה אחרת. חלקם עם חול, חלקם סלעיים, חלקם פתוחים ורחבים, וחלקם קטנים ומוסתרים. כל מפרץ מגיע עם ירידה

מרחק: 11 ק״מ אופי המסלול: עירוני, קל, לאורך טיילת מטרה אמיתית: לתת לגוף לנשום לפני שהשביל חוזר להיות קשוח היום היה יום הליכה שונה. יותר עירוני, יותר רגוע, פחות צוקים ודרמות של ברכיים. ההליכה עברה על טיילת שמחברת בין Mousehole, העיר Penzance והכפר Marazion. אחרי כמה ימים בטבע הייתי קצת בהלם מכמות האנשים, אבל זה היה מקטע חשוב כדי להחזיר כוחות לגוף לקראת הימים הבאים. מחר יום מאתגר נוסף, ואני חוזרת לטבע. אני לא אדם של טיולים בעיר. ברחתי מלונדון כשנחתתי, וכך כנראה אעשה גם כשאחזור.

מרחק: 28 ק״מ טיפוס מצטבר: 912 מ׳ שעת יציאה: 8:00 שעת הגעה: בערך 18:00 מצב הגוף: מזל שלאצבעות בידיים שלי יש עוד כוח אחד המסלולים המאתגרים שעשיתי, אבל גם מהיפים ביותר. עזבתי את Sennen בשמונה בבוקר, אחרי ארוחת בוקר אנגלית מסורתית, כי אם כבר לצעוד 28 ק״מ עם כמעט 1,000 מטר טיפוס, אז לפחות להתחיל עם שעועית בבטן. נקודת הציון הראשונה הייתה Land’s End, הנקודה המערבית ביותר באנגליה היבשתית. בעונה המקום תיירותי מאוד, אבל זו עדיין לא הייתה העונה, אז הכול היה שלי. האזור הזה היה ידוע במשך

מרחק: 16 ק״מ טיפוס מצטבר: 430 מ׳ אופי המסלול: צוקים, מכרות עתיקים, נחלים קטנים, רוחות, חוף ודיונות אחרי כמה לילות בכפרים שנמצאים על צוקים, הגיע הזמן לעצור בכפר ששוכן ממש על החוף. יצאתי מ Pendeen מוקדם, כדי להימנע כמה שאפשר מהרוחות החזקות שמתחילות כאן בדרך כלל סביב 11:00. כבר ביציאה מהכפר, כשחוברים לשביל, עוברים בין שרידים של מכרות ומבנים עתיקים של כריית נחושת ובדיל. רק כשעוברים ליד כל החורבות האלה מבינים כמה התעשייה הזו הייתה עצומה כאן. קילומטרים של מבנים הרוסים, ארובות, קירו

מרחק: 14 ק״מ טיפוס מצטבר: 476 מ׳ ירידה מצטברת: 523 מ׳ מצב הברכיים: לברכיים שלום. בערך. מאגדת בת הים של Zennor ועד מכרות הנחושת והבדיל של Pendeen. היום זכיתי לשמיים בהירים. אין זכר לעננות של אתמול, וכשהשמיים בהירים בשביל החוף, צבע המים הופך לכחול ירוק עמוק כזה שאי אפשר להפסיק להסתכל עליו. הרוחות, כרגיל, היו חזקות. אבל נראה שזה פשוט מזג האוויר כאן. הרוח היא לא אירוע, היא חלק מהנוף. עזבתי את הבקתה ב Zennor בשעה 8:30 ומיד התחלתי בירידות ובעליות הידועות של השביל. אין כמעט מישור. ר

Hayle to St Ives to Zennor מרחק: 23 ק״מ טיפוס מצטבר: 796 מ׳ שעת יציאה: 8:00 שעת סיום: 16:10 מזג אוויר: גשם ורוחות חזקות מאוד רמת קושי: בינונית עד קשה, בעיקר מ St Ives ל Zennor התעוררתי בהתרגשות שיא בבקתה, שלדעתי הייתה רדופת רוחות רפאים, אבל ישנתי איתן טוב. בארוחת הבוקר האנגלית, כולל שעועית על הבוקר שזה הכי טעים שיש, פגשתי את הלן. אישה בת 61 שהולכת את השביל בכיוון ההפוך. היא סיפרה לי שנמאס לה ממירוץ החיים, אז היא החליטה לצאת לשבילים עם הלפטופ שלה ולעבוד תוך כדי הליכה. מלכה. יצ

מ־Westward Ho! ל־Barnstaple מרחק: 30 ק״מ טיפוס מצטבר: כמעט אפסי מצב האצבעות ברגליים: פחות 2 מתפקדות :) התחלתי את היום בעיירה עם השם הכי יוצא דופן בשביל. Westward Ho! עיירה שנקראת על שם רומן מהמאה ה־19, והיא היחידה באנגליה ששמה כולל סימן קריאה (!). זו עיירה צעירה, נעימה וכיפית, ומשם המשכתי אל Northam Burrows Country Park, שמורת טבע מרהיבה הפרושה לאורך קו החוף. פשוט הליכה בתוך עולם פתוח. מרחבים של עשב, דיונות, סוסים שרועים בחופשיות, כבשים, ושקט. האזור הוא חלק משמורה ביוספרית של

מרחק: 17 ק״מ טיפוס מצטבר: 724 מ׳ רמת קושי: בינונית נקודות מרכזיות בדרך: Morte Point, Lee Bay, Woolacombe Sands, Baggy Point, Croyde יום קליל למנוחה לרגליים. כלומר, קליל יחסית לשביל הזה, כי כנראה שבאנגליה גם מנוחה מגיעה עם 724 מטר טיפוס. תחילת המסלול הייתה ב Morte Point, או בעברית פשוטה: נקודת המוות. ולא, זה לא שם דרמטי סתם.זוהי לשון סלע שבולטת אל תוך הים, ובמשך מאות שנים הייתה מלכודת מסוכנת לספינות. האזור ידוע בריבוי ספינות טרופות, ובחורף אחד בשנת 1852 נטרפו שם חמש ספינות בלב

מרחק: כ 22 ק״מ טיפוס מצטבר: כ 1,300 מ׳ ירידה מצטברת: כ 1,229 מ׳ משך הליכה: יום ארוך מאוד רמת קושי: קשה נקודות מרכזיות בדרך: Lynmouth, Lynton, Valley of Rocks, Woody Bay, Great Hangman, Combe Martin סה״כ: יום קיצוני, מאתגר, עם נופים עוצרי נשימה וניצחון אישי שלי על בוץ טובעני. התחלתי את הבוקר מוקדם, עוד לפני שלינמות׳ התעוררה. צילום קצר במקום שבו השביל עובר בעיירה, ליד הפסל The Walker, כי כבר אמרתי שעושים כאן כבוד להולכים על השביל. במקום לקחת את הרכבל שמעלה את התושבים והמטיילים

מרחק: 23.7 ק״מ טיפוס מצטבר: 1,159 מ׳ ירידה מצטברת: 1,184 מ׳ משך הליכה: 8 שעות רמת קושי: קשה נקודת התחלה: Porlock נקודת סיום: Lynmouth ושומן מצטבר מארוחת הבוקר האנגלית: לפחות מיליארד קלוריות. יצאתי מפורלוק בשמונה וחצי בבוקר, ישר אל שדות פתוחים ליד הים. ושם, כאילו מישהו שלח אותו להגיד לי בוקר טוב, קיפץ ארנב קטן בין השיחים. בהמשך ירדתי אל החוף, אל חלוקי נחל כהים ועגולים. ההליכה עליהם הייתה קצרה, לשמחתי, כי ללכת על חלוקי נחל עם תיק על הגב זו חוויה שמזכירה לך מהר מאוד שיש לך קרסול

היום הראשון שלי על ה South West Coast Path אורך המסלול: 15 ק״מ טיפוס מצטבר: 580 מ׳ ירידה מצטברת: 550 מ׳ נקודת התחלה: Minehead נקודת סיום: Porlock רמת קושי: בינונית, עם פתיחה לא עדינה בכלל ברך אחת במצב מצוין. ברך שנייה מתחילה להזכיר לי שאני כבר בת ארבעים. היום התחיל במיינהד, ליד פסל המפה המפורסם שמסמן את תחילת ה South West Coast Path. יש משהו מרגש מאוד לעמוד שם עם התיק, לדעת שמכאן מתחיל שביל של מאות קילומטרים לאורך החוף הדרום מערבי של אנגליה. במיינהד, ובעיירות החוף בכלל, נותני