SWCP יום 3 - Lynmouth to Combe Martin

מרחק: כ 22 ק״מ

טיפוס מצטבר: כ 1,300 מ׳

ירידה מצטברת: כ 1,229 מ׳

משך הליכה: יום ארוך מאוד

רמת קושי: קשה

נקודות מרכזיות בדרך: Lynmouth, Lynton, Valley of Rocks, Woody Bay, Great Hangman, Combe Martin

סה״כ: יום קיצוני, מאתגר, עם נופים עוצרי נשימה וניצחון אישי שלי על בוץ טובעני.

התחלתי את הבוקר מוקדם, עוד לפני שלינמות׳ התעוררה. צילום קצר במקום שבו השביל עובר בעיירה, ליד הפסל The Walker, כי כבר אמרתי שעושים כאן כבוד להולכים על השביל.

במקום לקחת את הרכבל שמעלה את התושבים והמטיילים מלינמות׳ ללינטון, בחרתי כמובן בדרך הרגלית. אני לא צ׳יטרית.

וגם הוא עוד לא נפתח, אבל זה פרט שולי.

הרכבל של Lynton and Lynmouth הוא אחד הסמלים של האזור. הוא נפתח בשנת 1890, והוא נחשב לרכבל מים היסטורי ותלול במיוחד, שמחבר בין שתי העיירות שעל החוף והמצוק. אבל ביום כזה, עם תיק על הגב ושביל שמחכה לי, ברור שעליתי ברגל.

כבר בתחילת המסלול השביל הפך מיוער. ריח של טחב, שאני מתה עליו, גזעי עצים מכוסים ירוק, יער פראי לגמרי, ואז פתאום הנוף נפתח והים מופיע. המפגש הזה בין יבשה לים פשוט מדהים אותי בכל פעם מחדש.

אחד המקומות הראשונים והדרמטיים בדרך הוא Valley of Rocks, עמק הסלעים. זה אזור של צוקים, סלעים עצומים בצורות מוזרות, שביל צר מעל הים ועזי בר שמסתובבות שם כאילו הן שילמו ארנונה על המצוק.

אני הולכת על השביל הצר, רוח חזקה, הים למטה, ואני רועדת רק מלהתקרב לקצה.ובינתיים עזי הבר וטלאים קטנים מסתכלים עליי בזלזול ומשחקים במדרון כאילו זה פארק שעשועים.

המסלול היום לא ריחם.

עליות וירידות כמעט בלי הפסקה, צוקים שעולים ויורדים, שרירים כואבים, אצבעות כואבות, תשישות שמצטברת, ו 10 ק״ג של ציוד על הגב כבר שלושה ימים.

אבל אין דרך חזרה.רק דרך קדימה.

והדרך מלאה הפתעות. יערות ירוקים בצפיפות כמעט אגדית, נחלים קטנים, ציוץ ציפורים, ואז פתאום עץ שנפל על המסלול וחסם את הדרך.

ניסיתי לעקוף אותו דרך ביצה קטנה, והרגל שלי כמעט נבלעה שם. לשמחתי הצלחתי לחלץ את עצמי עם הרגל השנייה ועם מקל ההליכה. חזרתי משם מלאה שריטות ובוץ, אבל עם חיוך על הלב. בעיקר בזכות מטייל אנגלי נחמד שעזר לי לטפס מעל העץ שנפל.

ושם הגיע המשבר.

הגוף עייף.הראש רועש.המחשבות כבדות.

אז עצרתי, נשמתי, והמשכתי.מדי פעם מקללת.מדי פעם שרה לעצמי.

היום הזה עובר באחד המקטעים המאתגרים של ה South West Coast Path. לפי אתר השביל הרשמי, המקטע מלינטון לקום מרטין הוא כ 22 ק״מ, מוגדר מאתגר עד קשה, וכולל טיפוסים וירידות תלולים במיוחד. אחת הנקודות החשובות בו היא Great Hangman, בגובה 318 מטר, הנקודה הגבוהה ביותר בשביל כולו וגם מצוק הים הגבוה באנגליה.

אחרי כל העליות האלה, הגעתי גם לאזור של אבנים שמטיילים מניחים בפסגה, כמו אנדרטה קטנה של מי שעברו שם לפניי. יש משהו יפה במנהג הזה. כל אבן כאילו אומרת: גם אני הייתי כאן. גם אני עליתי. גם לי היה קשה.

האזור כולו מלא היסטוריה. החוף הזה, עם המפרצים הנסתרים והכפרים הקטנים, היה במשך השנים חלק מעולם של דייגים, סוחרים וגם מבריחים. קום מרטין עצמה קשורה להיסטוריה של מסחר ימי, כריית כסף ומסורות מקומיות, והמוזיאון המקומי מזכיר גם את סיפורי המבריחים והחיים הימיים של הכפר.

וזה בדיוק מה שאני אוהבת בשביל הזה.הוא לא רק יפה.הוא חי בשכבות.

ים, יער, בוץ, צוקים, עזי בר, כפרים, מבריחים, כנסיות, מטיילים עם סיפורים, ואני באמצע כל זה, הולכת.

כשהגעתי ל Combe Martin, עיירת דייגים יפהפייה עם סמטאות עתיקות וחוף ים בסטייל אנגלי, כבר הייתי גמורה. אבל גמורה מהסוג הטוב. מהסוג שבו הגוף אומר די, אבל הלב אומר תודה.

זה היה אחד הימים הכי מאתגרים שלי על ה SWCP.

ומחר יום חדש.