Rota das Faias PR 13 (סרה דה אשטרלה)

רוטה דש פאייאש (Rota das Faias) איך שאני אוהבת פורטוגזיתתת!!!

״שביל עצי האשור״ - PR 13 הגרסה המורחבת

השביל עובר בתוך יער של עצי אשור אירופיים (Faia),

שמשנים עכשיו את צבעם מירוק לכתום ואדום.

זו אחת התקופות הנדירות שבהן השביל נראה אדום. שטיח אדום אבל לא בסטייל של האוסקר, אמיתי יותר, וטוב יותר.

אבל לפני האשורים…החלטתי לעשות מסלול מורחב משלי מלבד המסלול המעגלי המוכר.

לאחר עלייה נחמדה, בנוף מושלם יושבת כנסייה-

Capela de São Lourenço

כנסייה קטנה ועתיקה מהמאה ה-17, שנבנתה מחדש על חורבות מקום פולחני קדום יותר. לפי האגדה, פסל סאו לורנסו נמצא כאן לאחר שנעלם מקפלה אחרת.

בפסגה יושב ״מגדל היערן״. המגדל הזה שימש את שומרי היער שעמדו בראשו כדי לזהות מוקדי שריפות בקיץ ולפקח על שטחי המרעה, המקום חשוף מאוד לשריפות יער בקיץ, ובכלל בשנים האחרונות כל פורטוגל (בקיץ האחרון היתה השריפה הגדולה ביותר בפורטוגל).

 -בית החלב Casa do Leite -

בהמשך השביל, מצאתי בקתה קטנה מעץ, שריד שגרם לי להתרגש כל כך! מעבר להליכה בטבע, השבילים בשמורה מלמדים היסטוריה ברגליים.

הרועים היו חולבים את הצאן מדי יום ושומרים את החלב בבקתה כדי להגן עליו מהשמש ומהחיות.

זה היה לב התעשייה המקומית של גבינת סרה דה אשטרלה, הגבינה האגדית שנולדה כאן, על ההר, מחלב כבשים ומעבודה יומיומית של אנשים שחיו בהרמוניה עם ההר.

הקטע המורחב בעקבות הרועים.

לאחר שעברתי את האתרים האלו, המשכתי לעומק העמק במסלול המורחב שלא רבים הולכים בו.

ירידה תלולה ביער, מלאאא בוץ! כשהגעתי לעמק, ההליכה בעקבות הנחל והרגישה כמו מסע בזמן. עברתי ליד שני בתים קטנים מאבן שעוד מאוכלסים, שרידים אחרונים של קהילת רועים ישנה. אפשר לשמוע את הפעמונים של העדרים מהעבר השני של הנחל. סיפור הרועים והתרבות העתיקה כאן נכנסו לי ללב.

שמחה שהספקתי לראות בעיניים את החיים האלו לפני שנעלמים לאט לאט.

ואז…. טיפוס בחזרה להר- זו הייתה עלייה קשה, אבל זמן טוב לעבד את החיים שהיו כאן, את הנופים וההיסטוריה המדהימה.