מסלול PR3 - מדיירה

יומן המסע הזה נכתב ברגעים אלו במקום מדהים שנקרא Miradouro do Guindaste, נקודת תצפית מרהיבה באזור סנטנה, מול קו החוף הצפוני של מדיירה. מהתצפית רואים את האוקיינוס האטלנטי נשבר על המצוקים, וביום בהיר אפשר לראות מכאן אפילו את פורטו סנטו.

הכול פשוט כאן באי. לכל משפחה כמעט יש חלקת אדמה קטנה שבה מגדלים ירקות ופירות לעצמם, ולצד הבתים אפשר לראות כבשים, עזים, תרנגולות, חיים של פעם, אבל בסטייל הנקי של אירופה ועם החום של הפורטוגלים.

מדיירה, “האי המיוער”, התגלתה בראשית המאה ה־15 על ידי יורדי ים פורטוגלים, והייתה אז אי ירוק, לא מיושב ומכוסה עצים. מכאן גם השם Madeira, שפירושו עץ בפורטוגזית. בהמשך, בתקופת מגלי הארצות, פורטוגל ראתה באי נקודה אסטרטגית בלב האוקיינוס האטלנטי, בין אירופה, אפריקה ואמריקה. במאה ה־15 האי הפך למרכז חשוב של גידול קנה סוכר, “הזהב הלבן” של התקופה, ובהמשך גם לייצור יין המדיירה המפורסם.

האי עצמו נוצר מפעילות געשית לפני מיליוני שנים, וזה בדיוק מה שיצר את כל הדרמה הזאת שאני רואה כאן מול העיניים: פסגות חדות, מצוקים, עמקים עמוקים, מפלים ונחלים שמופיעים מכל כיוון.

התכנון להיום היה לעשות את PR1, אחד השבילים המפורסמים והקשים במדיירה, עם טיפוס רציני ואתגר פסיכולוגי לא קטן בגשרים ובמעברים צרים בגובה. אבל חלק מהמסלול קרס, ואני לקחתי את זה ככה: Lucky me. באמת. כנראה שהיקום החליט להתחיל איתי בעדינות יחסית.

אז שיניתי תוכניות ועברתי ל־PR3 Vereda do Burro. המסלול מתחיל באזור Pico do Areeiro, בגובה של בערך 1,805 מטר, ויורד לכיוון הפארק האקולוגי של פונשל. אורכו הרשמי 7.2 ק״מ והוא עובר באזורי צמחייה גבוהים אופייניים למדיירה, עם שבילי סלע, טחב, נופים הרריים ותחושה של הליכה בתוך עולם ירוק ורטוב.

ומה זה משנה בעצם? מדיירה היא פשוט אוצר. גם מהדירה הקטנה שאני ישנה בה יש נוף עוצר נשימה. כאן כל עלייה לגובה מאפשרת פתאום לצלם מעל העננים ולדמיין שאנחנו עומדים מעל שמיכת פוך עבה.

למסלול יש חלקים סלעיים ותלולים, במיוחד אם יש רטיבות, ובמדיירה רטיבות היא כמעט חלק מהנוף. באזור הזה יורד גשם לעיתים קרובות, ולכן צריך יציבות, נעליים טובות וקצת כבוד לשביל. זה מסלול שמתאים למי שמחפשת שילוב של אתגר, נופים דרמטיים ושקט אמיתי בטבע.

המקומיים כאן חמים כל כך. הם אוהבים שיחות עומק, וכל מי שרואה אותי בשכונה מברך לשלום, אומר בוקר טוב, שואל איך עבר עליי היום. בחרתי לישון רחוק מאזורי התיירים, בכפר סנטנה, וכמובן רחוק גם ממרכז הכפר, כי למה שאעשה לעצמי חיים קלים.

לחיי מדיירה. האי הזה כבר נכנס לי ללב.