Fanal forest (מדיירה)

פיסת יער שכולה קסם, אחת השרידות האחרונות של יער הלוריסילבה הקדום, יער סובטרופי שכיסה בעבר חלקים גדולים מדרום אירופה וצפון אפריקה. כיום הוא נותר כמעט רק במדיירה, באיים האזוריים ובאיים הקנריים.

העצים המפורסמים ביותר ביער הם עצי Til עתיקים, שחלקם בני 600 עד 800 שנה.

כשעומדים לידם קשה להאמין שהם אמיתיים.

הגזעים המעוותים, הענפים המתפתלים והצורות הכמעט אנושיות שלהם גורמים ליער להרגיש כמו מקום שחי בקצב אחר לגמרי.

בגלל החשיבות האקולוגית הנדירה שלו, יער פנאל הוא חלק מאתר המורשת העולמית של אונסק"ו שהוכרז במדיירה.

בדרך כלל היער עטוף בערפל סמיך שיוצר את התמונות המפורסמות שרואים בכל מקום.

כמובן שביום שאני הגעתי אליו הערפל החליט לצאת לחופשה.

ועדיין, גם בלי הערפל, היה בו משהו מיוחד.

שקט.

עתיק.

כמעט קדוש.

לא במקרה גם סדרת Star Wars: The Acolyte צולמה כאן. כמו במקומות אחרים במדיירה, הנוף נראה כאילו הוא שייך לעולם אחר לגמרי.

היום היה גם היום האחרון שלי במדיירה.

את שעות אחר הצהריים העברתי ב־Ponta do Sol, אחת העיירות היפות והנעימות שפגשתי באי.

היא בנויה על מדרונות תלולים שיורדים אל הים, עם בתי אבן, מרפסות מלאות פרחים, טרסות חקלאיות של בננות וקני סוכר, והמון שלווה.

השם שלה פירושו "נקודת השמש", והיא נחשבת לאחד האזורים השמשיים ביותר במדיירה.

לאורך החוף אפשר לראות שרידים מהעבר החקלאי של המקום. קשת האבן המרשימה שליד הים הייתה חלק ממערכת המעברים ששימשה את תושבי האזור להעברת תוצרת חקלאית מהטרסות אל הרציף.

בסביבת החוף יש מנהרות חצובות בהר, שבילים קטנים בין המצוקים, ואפילו מפלים שנשפכים ישירות אל הכביש.

כן.

מפל אמיתי.

על הכביש.

והמכוניות פשוט נוסעות דרכו כאילו זה הדבר הכי רגיל בעולם.

וזו בעצם מדיירה.

שום דבר כאן לא מרגיש רגיל.

מצד אחד יערות גשם.

מצד שני אזורים שנראים כמעט מדבריים.

מצוקים שנופלים אל האוקיינוס.

מפל שנשפך על כביש.

כפרים קטנים עם חקלאות מסורתית.

ואנשים טובים.

מאוד טובים.

קשה לעזוב את המקום הזה.

יש בו שילוב נדיר של טבע פראי, היסטוריה, פשטות אנושית ונופים שלא מפסיקים להפתיע.

מדיירה היא לא רק יעד לטיול.

היא מקום שנכנס ללב.

ואני כבר יודעת שעוד אחזור. ❤️🇵🇹🌿🌊