אמרנטה הייתה העיירה הראשונה שביקרתי בה היום, והיא מיד נכנסה לי ללב. נהר ה Tâmega חוצה את העיר ונותן לה מראה כמעט ונציאני, עם גשר אבן, בתים צבעוניים והשתקפויות על המים. הקדוש של העיירה הוא São Gonçalo, שנחשב במסורת המקומית למי שעוזר בעיקר בענייני זוגיות ונישואים. עד היום מגיעים לכאן אנשים שמבקשים זוגיות טובה, נישואים ארוכים ושמחים, וכל מה שבאמצע. בקיצור, קברי צדיקים עם הרבה יין פורט. ממממ פחות, אבל שיהיה להם בהצלחה. באמרנטה יש גם מאפה מקומי מפורסם על שמו, Bolos de São Gonçalo,

פתחתי את היום בליסבון, בשכונת שיאדו ובכיכר Largo do Carmo, ליד חורבות Convento do Carmo. המנזר הכרמליתי הוא אחד המקומות שהכי ממחישים את רעידת האדמה הגדולה של 1755. הרעידה, יחד עם שריפות וצונמי, החריבה חלק עצום מליסבון, כולל הארמון המלכותי שעמד באזור כיכר המסחר. ההערכות לגבי מספר ההרוגים משתנות מאוד, אבל מדובר באחד האסונות הקשים בהיסטוריה של אירופה. יש משהו חזק בלראות מנזר בלי גג, עומד בלב עיר חיה לגמרי. כאילו ליסבון החליטה להשאיר לעצמה צלקת פתוחה, כדי לזכור. הרעידה הזו לא היי

קלדש דה ריינה, שפירוש שמה הוא “המעיינות החמים של המלכה”, היא עיר קטנה ונעימה באזור החוף הכסוף של פורטוגל. היא התחילה בכלל מסיפור די פשוט: מים עם ריח גופרית. לפי הסיפור המקומי, המלכה לאונור עברה באזור בסוף המאה ה 15 וראתה אנשים מתרחצים במים החמים והלא ממש ריחניים האלה. כשהסבירו לה שהמים עוזרים לדלקות, כאבים ומחלות, היא החליטה להקים כאן בית חולים תרמי. כך נולד אחד מבתי החולים התרמיים העתיקים בעולם, וסביבו צמחה העיירה כולה. קלדש דה ריינה ידועה היום כעיר של אמנות וקרמיקה. היא אפי

🏰 סינטרה סינטרה הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק״ו, והיא לא דומה לשום מקום אחר בפורטוגל. במשך מאות שנים מלכי פורטוגל, אצילים ואנשים עשירים בנו כאן ארמונות, אחוזות וגנים מפוארים בזכות האקלים המיוחד של האזור. בעוד שליסבון יכולה להיות לוהטת בקיץ, סינטרה קרירה יותר, ערפילית ולעיתים מכוסה בעננים. אפילו הלורד ביירון, המשורר האנגלי המפורסם, כינה אותה: "גן עדן מפואר." התחנה הראשונה הייתה Palácio da Pena. ארמון פנה נראה כאילו מישהו ערבב טירה גרמנית, ארמון ערבי, מבצר ימי ואגדה של דיס

יצאתי באוטובוס של FlixBus צפונה, בערך שלוש שעות נסיעה לפורטו. אני אישית מעדיפה אוטובוס מרכבת כשאני מטיילת לבד, זה מרגיש לי פשוט ונוח יותר. פורטו היא העיר השנייה בגודלה בפורטוגל, אבל כשהגעתי אליה הרגשתי שחזרתי כמה מאות שנים אחורה. עיר עתיקה, מרשימה, קצת אפלה, עם בתים צבעוניים, סמטאות תלולות, כביסה על חלונות, כנסיות מכוסות אזולז׳ו, ונהר הדורו שחוצה את הכול בדרך לאוקיינוס האטלנטי. פורטו היא עיר שלא מנסה להיות יפה. היא פשוט כזאת. The Six Bridges Cruise אחד הדברים הכי יפים לעשות ב