שבעת האגמים של פורטוגל- סרה דה אשטרלה (למטיבי לכת)

בין ההרים ושבעת האגמים של סרה דה אשטרלה

18 ק״מ

580 מ׳ טיפוס

המסלול של היום התחיל באזור האגם

im, מאגר מים גדול ויפהפה שנוצר סביב סכר במאה ה 20 (מי שראה לשבור את הקרח- בולללל כמו בארנדל!) אח המאגרים הגבוהים בפורטוגל.

המים מוקפים יער אורנים, סלעי גרניט גדולים ותחושת עולם אחר, חוצני משהו.

משם טיפסתי אל פסגת Penhas Douradas- “הסלעים המוזהבים”.

כשהשמש נוגעת בסלעים, הם באמת נראים כמו זהב, אבל הם לא

זהו מקום אייקוני בסרה דה אשטרלה, כאן הוקמו בתחילת המאה ה 19 בתי האבן הראשונים לתיירים, מדענים וחובבי טבע שחקרו את ההר. האזור נחשב לנקודת לידה של תיירות ההרים הפורטוגלית.

מהפסגה ירדתי חזרה דרך שני עמקים מדהימים

Vale do Conde ו־ Vale da Barca

שני עמקים קרחוניים שנוצרו לפני כ 20,000 שנה, כשקרחון ענק ירד מהפסגה של Torre עד Covao do Forno

שלשם הגעתי בהמשך…

בכל סלע אפשר כמעט לראות את קווי הגלישה של הקרח, חריטות טבעיות שמספרות סיפור של תנועה והתמדה.

הדרך עברה דרך אגמים קטנים ושקטים,

:Albufeia dos conchos

עם אותו “חור מסתורי” במרכז האגם, שנראה כאילו הוא שואב את המים לתוך תהום וזה לא חור שחור

זה גם לא טבעי, זהו פתח ניקוז הנדסי שנבנה ב 1955 כדי להעביר מים מתחת להר אל Lagoa Comprida.

הוא נבנה בעבודת יד מאבן גרניט, וכל האינסטגרם של פורטוגל בטוח שמדובר בשער לעולם אחר

Lagoa Seca

Lagua Redonda

Covao do forno

Covao do curral

Lagoa comprida

אלה אגמים קרחוניים טבעיים למחצה, שחלקם הועמקו בידי האדם אבל מעטים מגיעים אליהם. צריך להיצמד למפה כל הזמן, כאן הטיפוס על סלעי גרניט לצד נחלים.

בקיצור חגיגה לעיניים! הרבה כחול- סוף סוף! השמיים התבהרו מעט לקראת הצהריים.

זה היה יום ארוך, 18 ק״מ של נופים פראיים, שקטים, מתפתלים ועם גרביים רטובות  כי השבילים מלאים במים אחרי הגשמים.